דיור מוגן לא רק לקשישים

דיור מוגן לא רק לקשישים

כאשר מישהו מדבר איתנו על דיור מוגן, הדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו זה בית אבות סיעודי או בית אבות מסוג אחר. אך יש נתח אוכלוסיה רחב בקהילה שלנו שנזקק לדיור מוגן מסיבה אחרת מאשר גיל הזהב. אני מדבר על אנשים בעלי מגבוליות פיזיות או נפשיות שונות.  כמובן שלרוב אנשים נכים שאין להם הפרעות נפשיות לא ישוכנו בדיור מוגן, אך אנשים בעלי הפרעות כגון אוטיזם, סכיזופרניה או הפרעה נפשית אחרת בהחלט זקוקים לדיור מוגן.

הרבה פעמים כאשר אני רואה סבא או סבתא מטיילים עם  ילד בעל בעיה הנראית כאוטיזם (אני לא יכולה לאבחן האם באמת מדובר באוטיזם או בסוג אחר של פיגור שכלי) אני תוהה מה יקרה עם אותו הילד כשהבסים שלו לא יהיו מסוגלים לטפל בו. סביר להניח שאז הוא כבר יהיה נער או בחור צעיר והוא יזדקק למסגרת אחרת שבה הוא יוכל להתקיים ולהתפתח.

ביקרתי פעם בדירה שהיא סוג של דיור מוגן. מתגוררים בה כשבעה חברה שמקיימים אורך חיים רגיל כביכול. הם הולכים לעבודה, מטפלים בבית, מבשלים אוכל. אך לכולם יש סוג כזה או אחר של פיגור שכלי קל. לכן הם נמצאים תחת השגחה של עובד סוציאלי או אם בית. יש להם מערכת חוקים וכללים מאוד ברורים ומובנים. רק בעזרת קיום סדר יום מאוד מסודר וחוקים נוקשים הם מסוגלים לתפקד ולהשתלב בצורה כזו או אחרת בחברה.

ישנן גם פנימיות לידים קטנים אשר בגלל המוגבלויות שלהם ההורים שלהם לא יכולים לטפל בהם בביתם ולכן הילדים גרים בפנימייה. חלקם מבקרים בבית ההורים בסופי שבוע, חלקם ננטשו ע"י הוריהם עוד בינקותם.

בתי דיור מוגן מסוגים שונים אותם הזכרתי עושים עבודה נהדרת ונותנים פתרון לילדים, ומבוגרים אשר נזקקים למסגרת כדי לקיים אורך חיים נורמלי.

במקומות כאלה יש מצלמות אבטחה לביטחון הדיירים